חיסוני הקורונה מסוג mRNA המאושרים כיום דורשים את הוספתן של מנות דחף לצורך קיום תגובה מתמשכת הספציפית ל-SARS-CoV-2. עקב כך, ישנו צורך בחיסונים חדשים ואימונוגניים.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'The Lancet Infectious Diseases' מטרת החוקרים הייתה להשוות את האימונוגניות, הבטיחות והסבילות של ARCT-154 - חיסון mRNA self-amplifying נגד הווריאנט SARS-CoV-2 D614G לעומת חיסון ה- mRNA BNT162b2י(Comirnaty;י Pfizer-BioNTech) כאשר ניתן במנה הרביעית כדחף.
לצורך כך, החוקרים ערכו מחקר אי-נחיתות כפול-סמיות, רב-מרכזי, אקראי, מבוקר, פאזה 3, אשר התקיים על פני 11 אתרים קליניים אמבולטוריים ביפן. במחקר השתתפו מבוגרים בריאים בני 18 ומעלה אשר חוסנו בעבר עם שתי מנות חיסון קורונה מסוג mRNAי(BNT162b2 או mRNA-1273י[Spikevax; Moderna], ולאחר מכן עם מנה שלישית של BNT162b2, לכל הפחות 3 חודשים לפני רישומם למחקר.
לאחר מכן, המשתתפים הוקצו באקראי, ביחס של 1:1, באמצעות מערכת Interactive Response Technology עם גודל בלוק של ארבע ועם ריבוד לפי גיל (18-64 שנים או ≥65 שנים) ולפי מרווח הזמן מעת החיסון האחרון לקורונה (< 5 חודשים או ≥ 5 חודשים), לקבלת ARCT-154 או BNT162b2 בתור המנה הרביעית כדחף הניתן באמצעות זריקה תוך שרירית לדלטואיד. הן המשתתפים והן החוקרים שהעריכו את התוצאים היו סמויים להקצאה הקבוצתית.
התוצא הראשוני של המחקר, כפי שנמדד באמצעות per-protocol set 1 (המורכב ממשתתפים ללא עדות לזיהום קודם ב-SARS-CoV-2 אשר קיבלו את ההזרקה המיועדת לפי הפרוטוקול), היה להראות כי התגובה החיסונית לאחר 28 ימים מעת קבלת חיסון ה-ARCT-154 לא הייתה נחותה מזו של החיסון BNT162b2, כפי שנמדד הן ביחסי geometric mean titreי(GMT) של pseudovirus neutralising antibody והן בשיעורי ה-seroresponse כנגד וריאנט הבר Wuhan-Hu-1 של SARS-CoV-2. אי-נחיתות הוצהרה כאשר הגבול התחתון של רווח בר-סמך של 95% ביחס ה-ARCT-154 ל-BNT162b2 GMT עלה על 0.67, וכאשר הגבול התחתון להפרש בשיעורי ה-seroresponse עלה על -10%. תוצאים שניוניים מרכזיים כללו את התגובה החיסונית כנגד תת-הווריאנט omicron BA.4/5, אשר הוערכה עבור אי-נחיתות ועליונות ב-per-protocol set 1. הבטיחות הוערכה במערך האנליזה המלא.
בתקופה שבין ה-13 בדצמבר 2022 ל-25 בפברואר 2023 החוקרים אספו והקצו באקראי 828 משתתפים לקבלת החיסונים ARCT-154י(n=420) או BNT162b2י(n=408) במנה הרביעית כדחף. מתוצאות החוקרים עולה כי ב-per-protocol set 1, ה-GMTs של הנוגדנים המנטרלים החליפיים שהושרו כנגד וריאנט ה-Wuhan-Hu-1 SARS-CoV-2 בקבוצת ה-ARCT-154 (5,61 [רווח בר-סמך של 95% 4,321-7,363]) לא היו נחותים מאלה בקבוצת ה-BNT162b2י(3,934 [2,993-5,169]) כפי שנמדדה לאחר 28 ימים מעת מנת הדחף, עם יחס GMT של 1.43 (רווח בר-סמך של 95%, 1.26-1.63). שיעורי ה-Seroresponse היו 65.2% (רווח בר-סמך של 95%, 60.2–69.9) בקבוצת ה-ARCT-154 לעומת 51.6% (46.4–56.8) בקבוצת ה-BNT162b2, הבדל של 13.6% (רווח בר-סמך של 95%, 6.8-20.5). ה-GMTs כנגד וריאנט ה-omicron BA.4/5 ביום 29 היו 2,551 (1,687-3,859) בקבוצת ה-ARCT-154 ו-1,958 (1,281-2,993) בקבוצת ה-BNT162b2 - יחס GMT של 1.30 (1.07-1.58), עם שיעורי תגובה של 69.9% (65.0-74.4) ו-58.0% (52.8-63.1).
עוד עולה מתוצאות החוקרים כי שתי מנות הדחף נסבלו היטב באופן שווה. לא דווח על מקרי תמותה הקשורים לטיפול, ולא היו תופעות לוואי רציניות שנחשבו כקשורות סיבתיות לחיסון המחקר. נצפה אירוע חריג חמור אחד, עיוות בכף הרגל, אשר דווח אצל משתתף אחד מקבוצת ה- BNT162b2, אך נקבע שאין קשר סיבתי לחיסון המחקר. כמו כן, נצפתה תופעת לוואי חמורה אחת, מקרה של הפרעה בתפקודי הכבד בקבוצת ה- ARCT-154, אשר נחשב כקשור לחיסון המחקר.
תופעות לוואי בעלות עניין מיוחד לאיתור מיוקרדיטיס ופריקרדיטיס כללו כאבים בחזה (מקרה אחד בקבוצת ה-ARCT-154 ושלושה מקרים בקבוצת ה-BNT162b2) וקוצר נשימה (שני מקרים בקבוצת ה-BNT162b2), שכולם נחשבו כבעלי אפשרות סבירה לקשר לחיסון.
תגובות מקומיות דווחו בקרב 398 (95%) מתוך 420 המשתתפים שקיבלו את החיסון ARCT-154 וב-395 (97%) מתוך 408 משתתפים שקיבלו את החיסון BNT162b2, ותופעות לוואי סיסטמיות דווחו בקרב 276 (66%) מאלה שקיבלו את החיסון ARCT-154 וב-255 (63%) מאלה שקיבלו את החיסון BNT162b2. תופעות הלוואי היו קלות בחומרתן לרוב, והתרחשו וחלפו תוך 3-4 ימים מעת החיסון.
החוקרים מסכמים כי במבוגרים שקיבלו בעבר שלוש מנות של חיסון mRNA לקורונה, התגובות החיסוניות לאחר 28 ימים מעת מנת דחף של ARCT-154 לא היו נחותות מאלה שנצפו לאחר מנת דחף מסוג BNT162b2 עבור הווריאנט Wuhan-Hu-1 של SARS-CoV-2, והיו טובות יותר עבור הווריאנט Omicron BA.4/5. החוקרים מוסיפים כי תגובה חיסונית מוגברת לאחר 28 ימים עשויה לספק סבירות מוגברת להגנה מפני הווריאנטים הללו במהלך תקופה זו, ויכולה גם להוביל לתקופת הגנה ממושכת יותר. עוד מציינים החוקרים כי על מחקרים נוספים להעריך את האימונוגניות המושרה כנגד וריאנטים עדכניים יותר של SARS-CoV-2.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
