מחקר של צוות חוקרים בראשות פרופ' עמי ציתרי ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח, באוניברסיטה העברית בירושלים, מצא כי אזור הקלאוסטרום במוח יכול לשמש וסת על צריכת פנטניל.
עוד בעניין דומה
המחקר, שפורסם בכתב העת Current Biology, מראה כיצד מניפולציה של תאי העצב באזור הקלאוסטרום משפיעה באופן ישיר על הדחף לצרוך סמים אופיאטים. נמצא כי הפעלה של תאי העצב בקלאוסטרום הקטינה את צריכת הפנטניל בעוד השתקתם הביאה לעלייה בצריכת הסם.
הקלאוסטרום הוא אזור שבעבר נחשד כמהווה את המקום בו התודעה נוצרת במוח, ולאחרונה התגלה כי הוא מהווה וסת עוצמתי על פעילות קליפת המוח הקדמית, האזור במוח הקשור בוויסות התנהגותי וקבלת החלטות. במחקר הנוכחי התגלה שהשתקה של הקלאוסטרום גורמת לסמים אופיאטים להפעיל את קליפת המוח הקדמית ביתר, ובהתאמה מגבירה את צריכת האופיאטים.
פנטניל ידוע כסם חזק וקטלני ועל רקע "משבר האופיואידים", טרם אופיינו את השפעותיו על המוח או אילו אזורים במוח משחקים תפקיד בהתמכרות לסם זה. דבר זה לא רק מקשה על ההבנה כיצד ולמה מתמכר אדם לפנטניל אלא, באופן חמור יותר, מקשה על מציאת דרכי התמודדות עם ההתמכרות לפנטניל ומניעתה.
אזור הקלאוסטרום במוח הוא מבנה קטן ודק הממוקם תחת קליפת המוח ומקושר למספר רב של אזורים בקליפת המוח ולאזורים נוספים במוח. במחקר קודם של פרופ' ציתרי וד"ר אנה טרם מהאוניברסיטה העברית נתגלה כי הקלאוסטרום ממלא תפקיד חשוב בהתמכרות לקוקאין ועל כן הוא היווה מועמד מוביל למחקר גם על צריכה פנטניל.
ואכן, בסדרת ניסויים שבוצעו ע"י הצוות בראשות פרופ' ציתרי ובהובלת ד״ר אנה טרם ויונתן פטאל, נמצא באופן מובהק כי הקלאוסטרום מהווה מטרה להתערבות בהתמכרות לפנטניל, היות שהוא מווסת את הדחף לצריכתו בקרב חיות מעבדה.
התוצאות שמראות קשר ישיר בין אזור הקלאוסטרום להתמכרות לפנטניל מייצגות התקדמות משמעותית במאבק בהתמכרות לאופיואידים, פותחות צוהר לפיתוח עתידי של אסטרטגיות טיפוליות יעילות שמטרתן להפחית את ההתמכרות לאופיואידים בקרב מכורים פעילים ומניעת התמכרות. בין היתר, מחקרי המשך יכולים לחקור תרופות וחומרים המגבירים את פעילות הקלאוסטרום כדי לקבוע את יעילותם בהפחתת צריכת סמים והתמכרות.
פרופ' ציתרי, החוקר הראשי, אמר: "לתוצאות המחקר יש פוטנציאל להשלכות קליניות, הן בתחום הדיאגנוסטי והן בתחום הטיפולי. על ידי הרחבת הידע שלנו על התהליכים העצביים המעורבים בהתמכרות, חוקרים ואנשי מקצוע בתחום הבריאות יכולים לפעול לפיתוח אסטרטגיות מניעה וטיפול יעילות יותר, גם באמצעים תרופתיים וגם באמצעים אחרים".
במסגרת המחקר התבסס גם הישג טכני של יצירה של מערכת אוטומטית לחקר התנהגות ממכרת. המערכת הזו צפויה לאפשר לחוקרי התמכרות ברחבי העולם לייעל את הזיהוי הן של הפוטנציאל הממכר של תרופות לפני שהן נכנסות לשימוש קליני בבני אדם והן של זיהוי תרופות המווסתות התמכרות.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
