חדשות

מחקר ישראלי נרחב מצא: טיפול תזונתי יעיל יותר מסטרואידים בילדים עם קרוהן וקוליטיס

המחקר בוצע ב"שערי צדק" וכלל את כל הילדים שאובחנו עם קרוהן בישראל ב-15 השנים האחרונות | הטיפול התזונתי שיפר גם את מדדי הגובה | שכיחות מחלות מעי דלקתיות בארץ במגמת עלייה: 0.6% מהאוכלוסיה

פרופ' דן טרנר, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ילדים ב"שערי צדק". המחקר החדש בדק לראשונה האם השפעות הטיפול התזונתי, בהשוואה לסטרואידים, מורגשות גם שנתיים לאחר תחילת המחלה. צילום: אלעד ברמי/ דוברות בית החולים

טיפול תזונתי יעיל יותר ממתן סטרואידים בילדים עם קרוהן. כך עולה ממחקר ארצי חדש שהוביל פרופ' דן טרנר, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ילדים במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, בשיתוף ארבע קופות החולים והרשת הארצית לחקר מחלות מעי דלקתיות (IIRN).

המחקר מצא שלטיפול תזונתי בילדים יש יתרון ארוך טווח לעומת טיפול בסטרואידים. המחקר שכלל את כל הילדים שאובחנו בישראל עם קרוהן ב-15 השנים האחרונות בדק את ההשפעה של טיפול תזונתי לעומת סטרואידים על מהלך המחלה בשנתיים הראשונות מאז האבחון.

שכיחות מחלות מעי דלקתיות בישראל הולכת ועולה ועומדת היום על כ-0.6% מהאוכלוסיה. כ-17% מהחולים מאובחנים בגיל הילדות ותהליך הגדילה של כמחצית מהם נפגע. מחקרים הראו יתרונות רבים לטיפול התזונתי בחולי קרוהן על פני טיפול בסטרואידים, אך הם התמקדו בעיקר בתוצאות בטווח הקצר ובקבוצות מחקר קטנות וסלקטיביות.

מחלת קרוהן, כאבי בטן בילדים (צילום: אילוסטרציה)

המחקר החדש בדק לראשונה האם השפעות הטיפול התזונתי, בהשוואה לסטרואידים, מורגשות גם שנתיים לאחר תחילת המחלה.

מתוך 785 הילדים שאובחנו עם קרוהן וטופלו בתזונה או בסטרואידים, 232 נכללו באנליזה לאחר זיווג שאפשר השוואה של מטופלים בעלי מאפיינים זהים.

תוצאות המחקר הראו כי לילדים שטופלו בתזונה היה סיכון נמוך יותר להזדקק לניתוח בשנתיים הראשונות של המחלה. מאידך, הילדים שטופלו בסטרואידים נזקקו ליותר סטרואידים ולתרופות ביולוגיות - 31% מהלך מורכב לעומת 17% עם תזונה. לילדים שטופלו בסטרואידים היה סיכוי גבוה יותר להתאשפז - 27% לעומת 15%.

ממצא חשוב במיוחד לקבוצת הגיל הזו הראה כי בקרב אלה שטופלו בתזונה נצפה שיפור משמעותי במדדי הגובה – שיפור שלא נצפה אצל הילדים שקיבלו סטרואידים. בנוסף, ערכי ההמוגלובין (מידת אנמיה) והחלבון שנמדדים בדם ויכולים להעיד על מצב תזונתי השתפרו בחודשים שלאחר ההתערבות באופן משמעותי במטופלים בתזונה בהשוואה למטופלים בסטרואידים.

המחקר בוצע על ידי לובה פלוטקין, רונה לוחן, חגית פרייס, עדי מנדלוביץ וגילי פוכט מצוות האפידמיולוגיה של המכון לגסטרואנטרולוגיה ילדים ב"שערי צדק" ובמימון קרן הלמסלי.

נושאים קשורים:  מחלות מעי דלקתיות,  קרוהן,  קוליטיס,  תזונה,  סטרואידים,  חדשות,  פרופ' דן טרנר,  גסטרו ילדים,  מחקרים
תגובות
אנונימי/ת
06.01.2023, 09:18

הסיבה האמיתית שהטיפול התזונה מקרטע במבוגרים היא כי קשה להכריח מבוגר לתזונה מסויימת וילדים קל
אולי צריך להמציא מחדש את בתי ההבראה מהמאה ה18/19 ולשלוח מטופלים למקום בו אין סטרס ויש משטר תזונתי ויומי מוכתב, לפחות לתקופה....

מה השינוי התזונתי?

אנונימי/ת
06.01.2023, 11:19

איפה המחקר פורסם? מה כלל הטיפול התזונתי?

06.01.2023, 12:24

אם לא כותבים מהי התזונה, לפחות כיתבו איפה זה פורסם

אנונימי/ת
06.01.2023, 14:07

לא מפתיע בכלל ,
אפשר לבדוק גם על אסטמה, סכרת, דלקת פרקים ועוד .. ובהחלט לשינוי תזונתי השפעה הרבה יותר טובה מכל תרופה אחרת, ומה עוד , ללא תופעות לוואי בכלללל !!

06.01.2023, 16:24

מה השינוי התזונתי??????

06.01.2023, 19:03

כמאובחנת עם קוליטיס כבר מעל 9 שנים אני ברמסיה דרך גישה נטורופתית חבל שקו הראשון הוא תרופות ולא טיפול נטורופתי. ולמי ששאל על פרוטוקול תזונתי תנו לי להפתיע אותכם אין. זה בעיקר חזרה לאכול אוכל אמיתי פשוט מגוון ולעבוד לא מעט על הפחד מלאכול שזה סוג של הפרעת אכילה בעיני. האהה ואני לא המקרה היחיד יכולה להפנות מטופלים שיספרו על התהליך והדרך שלהם. אולי הגיע הזמן להיפתח ולשתף פעולה עם הרפואה המשלימה

אנונימי/ת
08.01.2023, 10:41

האמת, נשמע לי קשקוש עם מתודולוגיה בגרוש. מה זה בכלל טיפול תזונתי? ומי בכלל מטופל בימינו בסטרואידים מעבר לחודשים ספורים כדי להשרות רמיסיה? אולי אלו ש"הטיפול התזונתי עזר להם" היו מראש חולים קלים? בלי הפנייה למחקר אי אפשר לתת ביקורת רצינית, אבל על פניו נשמע מפוקפק מאד. אולי אין הפניה לפרסום כי זה היה ב Pakistani journal of food?

אנונימי/ת
08.01.2023, 10:46

בהמשך לתגובה הקודמת - חיפוש ב PUBMED לא הניב מאמר כזה של דני טורנר. אז זה מאמר? פוסטר בכנס מקומי? שיחת מסדרון? הכתבה הזו היא די הטעיה

אנונימי/ת
08.01.2023, 17:34
אנונימי/ת
09.01.2023, 12:17

המאמר שאתה מביא הוא מלפני שנתיים. אז כנראה זה לא המחקר. בנוסף, לפי הכתבה במחקר השתתפו עוד כמה חוקרות מהמכון האפידמיולוגי של שע"צ, ושמן אינו נמצא בין כותבי המאמר. אז כנראה שזה לא אותו מחקר - אולי איזה ספיח (ישן, שלא ניכנס למאמר בגלל... למה באמת?)

08.01.2023, 15:13

לא ברור איך אפשר לפרסם דבר כזה בלי לציין לפחות בקצרה באיזה טיפול תזונתי מדובר ובלי לצרף הפניה למאמר המקורי.

אנונימי/ת
09.01.2023, 12:18

אין מאמר כזה. זה קליקבייט של יחסי ציבור.

08.01.2023, 21:36

בבקשה שילחו את הרפרנס למאמר המקורי. לא הצלחתי לאתר אותו , וכדאי בכל מקרה להוסיף בסיום כתבה את המקור של התקציר