הקשר בין חקר האפי-טרנסקריפטום לחיסוני הקורונה

במלאת עשור לתגלית פורצת הדרך של חוקרי שיבא, ד"ר דן דומיניסיני, ד"ר שרון מושקוביץ, פרופ' גידי רכבי וחבריהם, בתחום חקר האפי-טרנסקריפטום, הוזמנו החוקרים לפרסם בכתב העת Cell סקירה המתארת את ההתפתחויות החשובות בתחום. זאת, בהתבסס על השיטות למיפוי וחקר האפי-טרנסקריפטום, שפותחו במרכז חקר הסרטן ומכון וואהל.

"תחום חקר האפי-טרנסקריפטום עוסק במודיפיקציות של רנ"א", מסביר פרופ' גידי רכבי, מנהל המרכז לחקר הסרטן ומכון וואהל. "מקובל שרנ"א, בדומה לדנ"א, מורכב מארבע 'אותיות' בסיסיות - A, G, C, U - המקודדות את המידע הגנטי. מסתבר כי בנוסף לאותיות הבסיסיות קיימות במולקולות רנ"א לסוגיהן הרבים יותר מ-150 אותיות 'בלתי קנוניות' נוספות ופחות מוכרות, הנוצרות על ידי שינויים כימיים באותיות הבסיסיות".

ב-20 השנים האחרונות נחקר תחום זה במרכז חקר הסרטן ב"שיבא". בשנת 2012 פורסם בכתב העת Nature מאמרם החלוצי של חוקרי המרכז הרפואי ובעקבותיו הפך חקר האפי-טרנסקריפטום לנושא הנחקר במאות מעבדות בעולם.

ד"ר דן דומיניסיני, ראש הקבוצה לחקר רנ"א, סגן מנהל המרכז לחקר הסרטן ומנהל המעבדה ההמטולוגית: "לתחום זה יש השלכות בסיסיות ויישומיות בתהליכים פיזיולוגיים כמו התפתחות עובר ובמצבי מחלה כמו סרטן. מאמרים רבים מצביעים על חשיבות חקר האפי-טרנסקריפטום לביולוגיה ולרפואה ולפיתוח תרופות המתערבות בבקרת התהליכים הביוכימיים הקשורים למודיפיקציות רנ"א".

לדברי ד"ר שרון מושקוביץ, חוקרת בכירה במרכז חקר הסרטן, "תחום האפי-טרנסקריפטום הפך בשנים האחרונות למוכר ביותר, כאשר התברר כי המפתח ליצירת חיסוני mRNA, כפי שנעשה נגד וירוס הקורונה, הוא שימוש ב'אותיות בלתי קנוניות' ליצירת מולקולות החיסון, באופן שנמנעת הפעלת יתר מסוכנת של מערכת החיסון".