מחקרים COVID-19

לקיתם בהצטננות אשתקד? יש לכם סיכוי טוב יותר לא לחלות בקורונה

מחקר אמריקאי חדש טוען: הסיכוי לפתח תסמיני קורונה בעקבות הידבקות או חשיפה לנגיף, בקרב מי שאובחן בשנה קודמת עם הצטננות, יורד בכ-77% בממוצע

הצטננות. צילום אילוסטרציה

דו"ח מחקר שהתפרסם בחודש שעבר ב-Journal of Infection, טוען כי הסיכוי לפתח תסמיני קורונה בעקבות הידבקות או חשיפה לנגיף בקרב מי שאובחן בשנה קודמת עם הצטננות (common cold), הציג תסמינים כמו סינוסיטיס, ברונכיטיס או דלקת הלוע (pharyngitis), יורד באופן מובהק – כדי 77%-76% בממוצע.

במחקר הנסיבתי החדש, שמחברו הראשון הוא הישראלי ד"ר דביר ארן מהפקולטה לביולוגיה בטכניון בחיפה, נותחו נתונים לגבי 870 אלף ממבוטחי חברת ביטוח הבריאות האמריקאית Anthem.

ממצאי המחקר לא הצביעו על קשר סיבתי בין מחלות קודמות למחלה החדשה, אולם עורכיו הציגו נקודת-מבט מחקרית אחרת למחקרים שנעשו קודם במעבדה והראו כי חשיפה לנגיפים שונים יכולה להסביר חלק מהשונות העצומה שיש בתחלואה שנגיף ה-SARS Cov2 גורם אצל אנשים שונים. המשמעות: ממצאי מחקר זה מעלים את התקווה שתרכיבי החיסון לקורונה, שיגיעו בשנה הבאה למדינות שונות, אכן יעוררו תגובה חיסונית אצל מי שיקבלו אותם והיא אף תהיה ארוכת טווח.

במחקר זוהו משתנים שמשפיעים על האופן שבו נדבק בנגיף יפתח את המחלה ויגביר סיכוי שמהלכה יהיה קשה: גיל, מין ומחלות רקע. מבין 870 אלף מבוטחים, כ-15% נמצאו חיוביים לנגיף בבדיקות קורונה. בקרב החיוביים, היו כאלו עם סוכרת וחלקם אובחנו גם עם חרדה.

בניתוח כלל התסמינים משנה קודמת, המצוינים בתיקים הרפואיים של 870 אלף המבוטחים, בלטה עובדה אחת: מטופלים שחלו בעבר במחלות נגיפיות שפגעו במערכת הנשימה העליונה נטו פחות לפתח תסמיני קורונה. היום, כל מי שפונה עם תלונה על תסמינים נשימתיים, שיעול וכאב גרון, נשלח מיד לבדיקת קורונה. עד לשנה שעברה, מתלוננים על תסמינים אלה הופנו למשטח גרון לבדיקה לזיהוי מספר מצומצם של נגיפים, בעיקר שפעת, והם הוגדרו למעשה כמי שלקו בהצטננות.

עיקר ההתאמה בין הסיכוי המופחת לפתח תסמיני קורונה לדיווח על מחלות קודמות נמצא בקבוצת האנשים שהיו להם תסמיני צננת, אבל לא שפעת או מחלות נשימתיות אחרות. לצננת מדי חורף אחראים, לפי הערכות שונות, כ-20% מנגיפי משפחת הקורונה. לכן, ייתכן כי הסיבה לתגובה המוצלחת יותר של המערכת החיסונית של מי שנמצא חיובי ל-SARS-Cov2 לא היתה קשורה ספציפית להידבקות בנגיפי הקורונה האחרים אלא לתחלואה ויראלית כלשהי, שהותירה את המערכת החיסונית פעילה ולכן הדפה טוב יותר גם את הנגיף החדש.

צוות המחקר מציע הסבר נוסף: ההתאמה בין מיעוט תסמיני קורונה לחשיפה לנגיפי צננת בעבר התחזקה עם העלייה בגיל. נגיפי ההצטננות נפוצים יותר בקרב ילדים. יש מחקרים הטוענים שמדי שנה עד 95% מהילדים חולים בהצטננות. התגובה החיסונית המשופרת תלויה בחשיפה למגוון סוגי וזני נגיפי הקורונה האחרים והחשיפה עולה עם הגיל לצד העלייה בתגובה החיסונית.

ממצאי המחקר הזה טוענים כי מי שאובחן עם תסמיני צננת בשנה האחרונה היה בסיכון נמוך ב-26% לפתח תסמינים של נגיף הקורונה החדש. המחקר מצביע על דפוס מעניין ומעורר תקווה, שלפיו ההשפעה המיטיבה של החשיפה לנגיפים קודמים נמשכת גם שלוש שנים ויותר לאחר ההידבקות המקורית. התקווה היא שגם החיסונים לנגיף שנמצאים בשלבים שונים של פיתוח ובדיקות יוכלו להציע עמידות בפני הנגיף, או בפני תחלואה קשה בנגיף, לפחות במשך תקופה דומה.

ד"ר ארן, מוביל המחקר, מומחה בביולוגיה חישובית, עשה את הפוסט-דוקטורט שלו באוניברסיטת סטנפורד ובאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו.

נושאים קשורים:  הצטננות,  19-COVID,  מחקר,  תסמיני קורונה,  ד"ר דביר ארן,  חדשות,  קורונה
תגובות
אנונימי/ת
01.12.2020, 10:14

מן הסתם מי שהולך למרפאה בשל הצטננות הוא אדם שחרד לבריאותו ולכן נשמר יותר מהאחרים מקורונה ופחות קשור לתאוריות חיסוניות