איום זיהומי בבתי החולים בישראל: התפשטות קנדידה אאוריס

יש חוסר מודעות לאיום הזיהומי של קנדידה אאוריס שמקרים שלה נמצאים כמעט כל בתי החולים בארץ. שלושה בתי חולים התמודדו או מתמודדים כיום עם התפשטות של הזיהום שניתן להגדירו כאנדמי. על כך דיווחה אמש (מוצ"ש) קטי דור, כתבת הבריאות של כאן.

פרופ' רונן בן עמי, מנהל המעבדה המרכזית בארץ למיקולוגיה, תיאר כיצד הפטריה מתפשטת מחולים לאנשי צוותים רפואיים והופכת לבעיה אפידמיולוגית משמעותית. "אנחנו רואים מאגרים של הפטריה בבתי החולים. אני יודע לפחות על שלושה בתי חולים שהיו או יש בהן עדיין התפרצויות גם של הדבקה וגם של תחלואה בהיקפים משמעותיים", אמר פרופ' בן עמי.

בעוד שאפשר להיות נשא של הנגיף מבלי להיות בסיכון, לאנשים עם סיכון גבוה המאושפזים בבתי החולים היא מהווה סיכון אפילו לתמותה אם הפטריה חודרת למערכת הדם. לכן, החולים בקנדידה אאוריס מאושפזים בבידוד והצוותים המטפלים בהם מתמגנים. "שיעורי התמותה של אנשים שמפתחים זיהום פולשני בקנדידה אאוריס הם גבוהים מאוד ומהווים יותר מ-50% מהחולים במקרים קשים אלה", הוסיף פרופ' בן עמי.

קנדידה אאוריס התגלתה ביפן בשנת 2009. בהמשך התפשטה לבתי חולים ולמוסדות גריאטריים ברחבי העולם. בישראל התגלתה בשנת 2014 והחל משנת 2021 הופיעו התפרצויות שלה בבתי החולים. ההערכה היא שהיא התפשטה ממחלקות הקורונה העמוסות והצפופות.

פרופ' גליה רהב, יו"ר איגוד המומחים למחלות זיהומיות, סיפרה כי האיגוד שבראשו היא עומדת התריע בפני משרד הבריאות: "כבר באוגוסט 21' העברנו סיכום של כל הנתונים שהכין פרופ' בן עמי למשרד הבריאות בבקשה שמשהו ייעשה, ולא כל כך קיבלנו מענה בזמנו".

היא הוסיפה ואמרה כי "קנדידה אאוריס מתפשטת בבתי חולים ובמרכזים גריאטריים, שבהם לא מכירים את הפטריה הזו והמעבדות שלהן לא בודקות אותה". ביוני השנה התריעה פרופ' רהב, המנהלת מערך למניעת זיהומים במרכזים גריאטריים, כי "יותר מ-70% מהקשישים שמאושפזים במחלקות מונשמים במרכזים הגריאטריים הם נשאים של זיהומים עמידים" וכי "אם לא ייעשה מהלך קיצוני, המרכזים הגריאטריים יקרסו".

הפטריה נשארת על משטחים גם זמן רב לאחר שהחולה מפונה מהם וחומרי הניקוי לא יכולים לה. ישנם שלושה סוגים של אנטיביוטיקה נגדה אך עם הזמן היא מפתחת עמידות אליהן.

כאמור, החל משנת 2021 יש התפשטות נרחבת של קנדידה אאוריס בבתי החולים בישראל ועלייה ניכרת במספר המקרים יחסית לשנים קודמות. על פי הכתבה, היא נמצאת כמעט בכל בתי החולים בארץ. בכל המקרים מדובר בהדבקה של אנשים שנמצאים במחלקות קורונה או היו מאושפזים במחלקות קורונה במצב קשה.

המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC) הגדיר ב-2019 את הקנדידה אאוריס כאחד הזיהומים העמידים המהווה סיכון לבריאות הציבור. גם ארגון הבריאות העולמי (WHO) הגדירה במקום השני ברשימת הזיהומים המסוכנים. אנגליה, ספרד וגרמניה הוציאו הנחיות מקיפות כיצד להתמודד איתה מעבדתית וקלינית.

בישראל מאשימים המומחים למחלות זיהומיות את משרד הבריאות כי לא פעל בזמן. אמנם באוקטובר 2022 הכניס משרד הבריאות את הפטריה לרשימת הזיהומים העמידים שבתי החולים צריכים לדווח עליהם, אך לא קבע הנחיות. "אני מאוד מקווה שאנחנו לא מאחרים את המועד. היתה כאן תקופה מאוד משמעותית שבה הפטריה התפשטה בין מוסדות רפואיים ובתוכם", אומר פרופ' בן עמי. הכתבה מציינת כי בארה"ב סוגרים יחידות טיפול נמרץ לתקופות ארוכות בגלל התפשטות הפטריה והקושי האדיר למגר אותה.

"יש חוסר ידע, יש בורות מאוד גדולה", אומר פרופ' בן עמי. זה איום חדש ואנחנו צריכים להכיר אותו לצוותים ולמנהלים ולמקבלי ההחלטות". לדבריו, על פי חישוב גס, יש בישראל כ-80 מקרים בחודש וכ-1,000 נדבקים בשנה וזה חישוב אופטימי - "זה קצה הקרחון".

תגובת משרד הבריאות: "כל המקרים שדווחו למשרד הבריאות טופלו כנדרש. באחריות הרופא והמוסד הרפואי לדווח מיידית על התפשטות מחוללים פתוגניים. לפני מספר חודשים נוספה הפטריה לרשימת החיידקים המחייבים הודעה מיידית למשרד הבריאות ומוסדות הבריאות מחויבים לדווח גם עליה. במקרה של מידע על אירוע שלא דווח כראוי, על גורם המקצוע לפנות למשרד".