מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, ד"ר טדרוס אדהנום ג'ברייסוס, הכריז בסוף השבוע (ו'), במסגרת התכנסות ועדת החירום, על הפסקת מצב החירום העולמי בשל נגיף הקורונה. ההכרזה ניתנה במסיבת עיתונאים שהתקיימה בז'נבה בכינוס ה-15 של ועדת החירום.
עוד בעניין דומה
"לפני 1,221 ימים, ל-WHO נודע על מקבץ מקרים של דלקת ריאות מסיבה לא ידועה בווהאן, סין. ב-30 בינואר 2020, בעצת ועדת חירום שהתכנסה במסגרת תקנות הבריאות הבינלאומיות, הכרזתי על מצב חירום לבריאות הציבור בשל ההתפרצות העולמית של COVID-19 - רמת ההתראה הגבוהה ביותר לפי החוק הבינלאומי", תיאר בדבריו ד"ר ג'ברייסוס.
באותה תקופה, מחוץ לסין דווחו פחות מ-100 מקרים ולא דווח על מקרי מוות. בשלוש השנים שחלפו מאז, כמעט שבעה מיליון מקרי מוות מהנגיף דווחו ל-WHO, אבל בארגון אומרים שלהערכתם המספר הוא כ-20 מיליון מקרי מוות לפחות. זאת, בנוסף לפגיעה הקשה במערכות הבריאות כשמיליוני אנשים לא זכו לשירותי בריאות חיוניים, כולל חיסונים מצילי חיים לילדים.
ההכרזה הגיעה לאחר שזה יותר משנה שהמגיפה נמצאת במגמת ירידה, חסינות האוכלוסיה גדלה בשל החיסונים וחסינות עדר, התמותה פוחתת והלחץ על מערכות הבריאות פסק.
המנכ"ל ג'ברייסוס הדגיש כי פירוש הדבר אינו שהאיום לבריאות הציבור הסתיים. לדבריו, רק בשבוע שעבר, COVID-19 גבה חיים כל שלוש דקות ואלה רק המקרים המדווחים. "בזמן שאנחנו מדברים, אלפי אנשים ברחבי העולם נלחמים על חייהם ביחידות לטיפול נמרץ ומיליונים נוספים ממשיכים לחיות עם ההשפעות המחלישות של לונג קוביד.
"הנגיף הזה כאן כדי להישאר. הוא עדיין הורג, הוא עדיין משתנה. נותר הסיכון של זנים חדשים הגורמים לעליות חדשות של מקרי הידבקות ותמותה, אך הגיע הזמן שמדינות יעברו ממצב חירום לניהול COVID-19 כפי שמתייחסים למחלות זיהומיות אחרות".
ה-CDC יפסיק לעקוב אחרי זני קורונה חדשים
בתוך כך, גם בארה"ב משתנה המדיניות כלפי נגיף הקורונה. ב-11 במאי יסתיים במדינה מצב החירום. במרכזים האמריקאיים לבקרה ומניעת מחלות (ה-CDC) הודיעו כי ביום ה' הקרוב יפסיקו לפרסם ספירה ארצית של מקרי המחלה, כולל מיפוי, לא ייערך מעקב אחרי זנים חדשים ואומדני המחלה יעודכנו רק פעם בשבועיים. במקום לעקוב אחרי מקרי הקורונה, הסוכנות תעקוב אחרי הנטל שהיא גורמת והתפשטות המחלה בעיקר באמצעות אשפוזים ומקרי מוות.
הפסקת פרסום המקרים החדשים הוא מתבקש בעיקר מאז שהציבור החל להשתמש בבדיקות קורונה ביתיות, וההערכה היא שמספר המקרים האמיתי היה גבוה פי 14 מהספירות הרשמיות. בשלב זה המדינות תוכלנה להחליט אם הן ממשיכות לדווח ל-CDC על מספר המקרים. כלומר, הדיווח הופך לבחירה במקום לחובה, מה שמדאיג מומחים הטוענים כי הדבר יקשה לעקוב אחרי שינויים.
במקום לקבל דיווחים בזמן אמת, אחת הדרכים לגלות שינויים בהתפשטות הנגיף תהיה באמצעות בדיקות מי שפכים, שאינן זמינות בכל האזורים בארה"ב. ה-CDC יפקח גם על תיירים ויבדוק מי שפכים במטוסים במאמץ לזהות איומים נכנסים חדשים. בנוסף, יתחזק מערכת ארצית של רשת קטנה אך מייצגת של בתי חולים ומעבדות שיזינו נתונים מפורטים יותר, בדיוק כפי שנעשה במעקב אחרי דפוסים של מחלות נשימה אחרות, כמו שפעת ו-RSV.
איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל: "אסור שנפרש לא נכון את המצב ונפגע בתשתיות חיוניות"
באיגוד רופאי בריאות הציבור התייחסו להכרזה על סיום מצב חירום בינלאומי בשל הקורונה: "ארגון הבריאות העולמי הפסיק בצדק את הכרזת הקורונה כמצב חירום בינלאומי, אבל הקורונה תמשיך ללוות אותנו כמחלה שגורמת לתחלואה ולתמותה, בחלקה ניתנת למניעה.
"מדינות שמשקיעות בבריאות ובמניעת מחלות דואגות גם להווה וגם לעתיד. הקורונה המחישה את הצורך החיוני בתשתית של שירותי בריאות הציבור, בשגרה ובחירום: צוותי חקירות אפידמיולוגיות, צוותי בריאות ברשויות המקומיות, שירותי בריאות לתלמיד בבתי ספר, יכולת מדעית ומחקרית.
"ישראל חייבת להפוך את הקורונה להזדמנות ולהשקיע בכוח אדם ותשתיות בריאות הציבור. אסור שנפרש לא נכון את המצב ונפגע בתשתית החיונית של בריאות הציבור על ידי קיצוץ תקציבים וכוח אדם".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
