טכנולוגיה למדידת השפעה ארוכת טווח של קוקטיילים אנטיביוטיים

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה למדידת השפעתם ארוכת הטווח של שילובי אנטיביוטיקה (קוקטיילים). שילובים אלה מעסיקים את הקהילה המדעית והרפואית נוכח העובדה ששימוש באנטיביוטיקה בודדת מוביל לעתים קרובות להיווצרות מהירה של עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה.

את המחקר שפורסם ב-Nature הובילו חוקרי הטכניון פרופ' רועי קישוני מהפקולטה לביולוגיה והפוסט-דוקטורנטית במעבדתו ד"ר ויקטוריה לזר, כיום חברת סגל במכון למחקר ביולוגי של האיחוד האירופי בסגד, הונגריה.

החוקרים גילו כי במקרים רבים, שילוב של כמה אנטיביוטיקות עלול דווקא להפחית את יעילות הטיפול בטווח הארוך, כלומר להוביל לכך שיעילות השילוב ירודה מזו של כל תרופה בנפרד. עם זאת, הם מצביעים על שילובים ספציפיים שאכן מונעים היווצרות עמידות וכך מגנים על המטופל לאורך זמן מפני החיידק התוקף.

החיידק שנבדק במחקר הוא Staphylococcus aureus – חיידק אלים במיוחד שפיתח עמידות לזנים רבים של אנטיביוטיקה. חיידק זה אחראי לחלק ניכר ממקרי ההדבקה המתרחשים בבתי חולים ובקהילה. המחקר נערך הן בתרביות של חיידק זה במעבדה והן במודל חיה (העש Galleria mellonella).

החוקרים מציינים כי מגיפת הקורונה הגדילה את השימוש באנטיביוטיקה, שכן אף שנגיף הקורונה עצמו (SARS-CoV-2) אינו מושפע מאנטיביוטיקה בשל היותו נגיף ולא חיידק, הטיפול האנטיביוטי מסייע לחולי קורונה להימנע מזיהומים חיידקיים משניים. כך, עם הרחבת השימוש באנטיביוטיקה, הואצה האבולוציה של זני Staphylococcus aureus העמידים לה.

לסיכום, חוקרי הטכניון גילו כי שילובי אנטיביוטיקה עלולים לפגוע ביעילות הטיפול ומצביעים על שילובים ספציפיים המאיצים או בולמים את התפתחותה של עמידות חיידקית. בכך הם סוללים דרך לטיפולים יעילים יותר ולבלימתה של "מגיפת העמידות" המאיימת על האנושות.