טיפול באנטיביוטיקה נגד קורונה? מסתבר שזה עובד

מחקר חדש הראה שטיפול בשני בסוגי אנטיביוטיקה - ceftazimide או cefepime - יחד עם הסטרואיד דקסמתזון בחולי קורונה במצב בינוני וקשה, יעיל כמו הטיפול הסטנדרטי (שיכול לכלול שבע תרופות או יותר) והוא גורם לפחות תופעות לוואי בהשוואה לטיפול הסטנדרטי.

בדיקות מעבדה וסימולציות ממוחשבות גילו ששני סוגי האנטיביוטיקה מעכבים אנזים מרכזי המשמש את נגיף קורונה. עם זאת, אין כיום עדויות מניסויים קליניים לכך שאנטיביוטיקה יעילה נגד הנגיף, ומומחים מזהירים ששימוש יתר מקדם עמידות לאנטיביוטיקה.

אנשי מקצוע בתחום הבריאות תמיד מדגישים שאנטיביוטיקה אינה יעילה נגד זיהומים נגיפיים, למעט כמה מקרים נדירים. אנטיביוטיקה הצילה את חייהם של מיליוני אנשים מאז שנכנסו לשימוש נרחב בתחילת המאה ה-20, אך שימוש יתר מאיץ את התפתחות העמידות של חיידקים לתרופות. משום כך, ישנו חשש רציני שמתן יתר של אנטיביוטיקה לחולי קורונה, בהיעדר כל עדות לזיהום של חיידקים, מקדם את התפשטות העמידות לאנטיביוטיקה.

המכון הלאומי לבריאות וטיפול בבריטניה מדווח כי זיהום חיידקי מופיע בפחות מ-8% מחולי הקורונה המאושפזים אבל מחקר אחד בבריטניה שפורסם בכתב העת Lancet מצא שכ-85% מחולי הקורונה מקבלים טיפול באנטיביוטיקה במהלך שהותם בבית החולים.

בתחילת המגיפה, היו תקוות שהאנטיביוטיקה אזיתרומיצין עשויה להיות טיפול יעיל לקורונה, אך לא נמצאה הוכחה לכך בניסויים קליניים. במחקר הנוכחי, שנערך במצרים ופורסם בכתב העת Antibiotics, השתתפו 370 חולים עם קורונה במצב בינוני או קשה, אשר אושפזו בבית החולים האוניברסיטאי בני סואף במצרים.

החוקרים חילקו את החולים באופן אקראי לשלוש קבוצות: טיפול ב-Cefepime בתוספת דקסמתזון - 124 חולים; טיפול ב-Ceftazidime בתוספת דקסמתזון - 136 חולים; טיפול סטנדרטי בקורונה כפי שהומלץ בהנחיות ארגון הבריאות העולמי, הכולל שבע תרופות או יותר - 110 חולים.

זמן ההחלמה הממוצע עבור חולים שקיבלו טיפול עם Cefpime או Ceftazidime היה 12 ימים ו-13 ימים, בהתאמה, בעוד שזמן ההחלמה הממוצע עם טיפול סטנדרטי היה 19 ימים.

החוקרים מדגישים כי המחקר לא היה ניסוי קליני וכי לא היו מספיק מטופלים בכל קבוצה כדי להסיק מסקנות חד משמעיות. עם זאת, החוקרים ערכו בדיקות מעבדה וסימולציות ממוחשבות, שהצביעו על כך ששני סוגי האנטיביוטיקה מעכבים את פעילותו של אנזים שהוא חלק חשוב ממחזור החיים של נגיף קורונה, ופעילות מופחתת של האנזים פוגעת בקצב השכפול של הנגיף.

שני סוגי האנטיביוטיקה שנבדקו במחקר הם אנטיביוטיקה עם ספקטרום רחב, מהסוג המכונה צפלוספורינים. שני הסוגים נמצאים ברשימת המעקב של ארגון הבריאות העולמי שכן, כאמור יש פוטנציאל גבוה לחיידקים לפתח עמידות בפניהם.

החוקרים טוענים במאמר ששימוש באנטיביוטיקה קיימת עם פוטנציאל אנטי-נגיפי מוכח עשוי למעשה לעכב את הופעת העמידות לאנטיביוטיקה. הם סבורים ששימוש באנטיביוטיקה שיש לה השפעות אנטי-נגיפיות וגם אנטי-חיידקיות עשוי למנוע עמידות לאנטיביוטיקה אחרת שאין לה השפעה על נגיפים.

ההסבר הוא שבדרך כלל, זיהומים נגיפיים של דרכי הנשימה העליונות קשורים לזיהומים חיידקיים משניים שדורשים טיפול באנטיביוטיקה. לכן, אם נשתמש רק בקבוצה מסוימת של אנטיביוטיקה רחבת טווח - שיש לה פוטנציאל אנטי-נגיפי נוסף כמו שתי האנטיביוטיקה שנחקרו, בסוגים כאלה של זיהומים, זה ימנע התפתחות עמידות מהירה כנגד אנטיביוטיקות אחרות, ויאיץ את קצב ההחלמה של החולה.

לטענת החוקרים, שימוש בארסנל המלא של אנטיביוטיקה נגד זיהומים משותפים של חיידקים ונגיפים יהפוך את התרופות האחרות לבלתי יעילות יותר.

לעומת זאת, תרופות כגון Cefpime ו-Ceftazidime, שעשויים להיות להן יתרונות טיפוליים מרובים, עשויות להפחית את מספר הטיפולים הדרושים האחרים ואת תופעות הלוואי הנלוות להם.

כיוון שהמחקר כלל רק בית חולים אחד והיה קטן מכדי להסיק מסקנות נחרצות, החוקרים מתכננים ניסוי קליני מרובה אתרים עבור שימוש בסוגי אנטיביוטיקה אלה, שיכלול מספר גדול יותר של חולים וסביר שיספק ממצאים מובהקים סטטיסטית.