דעות

רגע לפני הבחירות, אולי שכחנו משהו?

רגע לפני שמדברים איתנו על השקעת 32 מיליארד שקל בחיסונים נוספים, עלינו לקום, לנער את הצמרות ולדרוש השקעה משמעותית בהקניית אוריינות בריאותית לתושבי המדינה

"הקניית אוריינות בריאותית לציבור הרחב, בדגש על אוכלוסיות בסיכון, היתה יכולה להפחית משמעותית את נזקי המגיפה". צילום אילוסטרציה

בתחילת מגיפת הקורונה היה נדמה שבאה סוף סוף עדנה למערכת הבריאות. מעל כל במה תקשורתית ומתחת לכל עץ רענן דובר על כך שמערכת הבריאות, שסבלה קיפוח תקציבי מתמשך, חייבת כעת לקבל את התקציבים הנדרשים. משאבים חיוניים לא רק לתפקוד בסיסי אלא גם לסגירת פערים בתשתיות כוח אדם ואחרות החסרות מעל שנות דור.

עם התעצמות המגיפה, נשכחו הדברים וזרקור התקשורת הופנה בעיקר לחוסר במכונות הנשמה ובצוותי טיפול נמרץ ובהמשך לחיסוני הקורונה. כתבות שונות תיארו את מצוקת צוותי הרפואה המועטים והבלתי ממוגנים כהלכה, "שנשכבו על הגדר" וספגו את מלוא העומס הפיזי, הרגשי והמוסרי – החל מהידבקות בקורונה, חולי ותמותה וכלה בתסמונת פוסט טראומתית לאחר הטיפול בעודף חולים, גוססים ומתים.

אם היו מושקעים משאבים משמעותיים בהקניית אוריינות בריאותית, כפי שנעשה למשל בארצות סקנדינביה והולנד, האוכלוסיה הכללית היתה חסינה יותר והאוכלוסיה שבסיכון היתה מצומצמת יות

תחילת מגיפה, כאשר הלא נודע מציף, מאופיינת בהצרת שדה הראייה ובהתנהלות המאפיינת חירום. אולם, אחרי הסגר הראשון ראוי היה להתעשת ולהתבונן בתמונה הרחבה – מצד אחד להזרים משאבים לחיזוק משמעותי של מערכת הבריאות ומצד שני להתייחס לנזקים הקולטרליים של הסגר והמגיפה.

מה שכחנו?

אם היו מושקעים בישראל משאבים משמעותיים בהקניית אוריינות בריאותית, כפי שנעשה למשל בארצות סקנדינביה והולנד, האוכלוסיה הכללית היתה חסינה יותר והאוכלוסיה שבסיכון היתה מצומצמת יותר.

הקניית אוריינות בריאותית - שמשמעותה הידע והמיומנויות הנדרשות לשיפור אורחות חיים, קידום רפואה מונעת ושימוש מושכל במשאבי רפואה - לציבור הרחב, בדגש על אוכלוסיות בסיכון, היתה יכולה להפחית משמעותית את נזקי המגיפה.

הקניית ידע חיוני בדבר חשיבות התזונה המתאימה, הפעילות הגופנית, היגיינת השינה, אופן בחירת מקורות מידע מהימנים בנושאי בריאות וחיסונים, בחירה ונטילת תרופות נכונה וכדומה; כמו גם מיומנויות נחוצות כמו ניהול יעיל של מתח, גמילה מהתמכרויות כולל עישון, אלכוהול ומסכי טלפונים, מחשבים ועוד - כל אלה היו מגבירים את החוסן והחיסון הטבעי של הגוף והנפש ותורמים להתמודדות מועילה יותר במגיפת הקורונה.

חלוקת המשאבים הרצויה להבראת המערכת. מקור: עמותת המסע החברתי להבראת הרפואה

בעת הזו אנו נוכחים לדעת שציבור לא מבוטל מתנגד לחיסונים למרות הפרסומים השונים התומכים בחיסון. עובדה זו מדגישה את חוסר האמון של אזרחים רבים במערכת הבריאות. חוסר אמון זה נובע משרשרת כשלים. החל ממפגשים קצרים ומתסכלים במרפאות הקהילה והיועצים וכלה בפגיעות שונות במערכות אחרות כמו זמינות נמוכה (בפריפריה) ופגיעות יטרוגניות הנגרמות בשל הלחצים והעומס שבמערכת.

הציבור הרחב זקוק וזכאי להדרכה ולמתן כלים נאותים להתמודדות עם בעיות פשוטות מבלי להעמיס שלא לצורך פניות למרפאות ולחדרי המיון.

צעדים להיערכות מחודשת להבראת מערכת הבריאות

המיומנות של שימוש מושכל במשאבי רפואה חשובה במיוחד. כרופא משפחה זכיתי להכיר את יתרונות המיומנות הזו באופן אישי: בתחילת דרכי שימשתי כרופא משפחה בעיירת פיתוח. עשרות אנשים היו פוקדים אותי מדי יום עם "רשימת קניות": "תן לי את הכדורים האדומים-שחורים", "שלח אותי לצילום", "אני רוצה הפניה לאורטופד" וכדומה. מציאות זו דרבנה אותי להקים "קורס פעילי בריאות".

במסגרת הקורס למדו תושבי העיירה, שהגדירו עצמם כפעילים חברתיים עם זיקה לנושאי בריאות, ממומחים לרפואת המשפחה וממומחים נוספים כיצד לשפר איכות חייהם ולפתור בעיות בריאותיות פשוטות. במסגרת הקורס היה עליהם לבקר תושבים אחרים ולשוחח עימם על חשיבות הגמילה מעישון, להדריך במדידת לחץ דם ולסייע בבחינה מחודשת של מאגרי התרופות שנמצאו בבתים.

כחצי שנה מתום הקורס יכולתי לסכם בסיפוק את מועילות הקורס: לא רק שמספר הפונים אלי הצטמצם משמעותית, אלא שאופן הפנייה השתנה. במקום להביא "רשימת קניות", הפנייה היתה בנוסח: "דוקטור, יש לי בעיה ורציתי להתייעץ איתך מה לעשות...". ממש עולם אחר!

במהומת צחצוח החרבות של מחנות "כן נתניהו" ו"לא נתניהו", כמעט לא שומעים את מובילי המפלגות מדברים על היערכות מחודשת להבראת מערכת הבריאות הכתושה ומעוטת המשאבים

אז רגע לפני שמדברים איתנו על השקעת 32 מיליארד שקל בחיסונים נוספים, עלינו לקום, לנער את הצמרות ולדרוש השקעה משמעותית בהקניית אוריינות בריאותית לתושבי המדינה. נושאי חינוך לבריאות ורפואה מונעת אינם באים לידי ביטוי משמעותי במשרד הבריאות. גם בקופות, קידום הבריאות מוגבל בעיקר כיוון שאין הפניית תקציבים נאותה לנושאים אלה.

מיזם "אפשרי בריא", שקודם על ידי משרד הבריאות, הוא מיזם חשוב מאין כמוהו, אלא שהתקציב שהוקצה עבורו הצטמצם בדיוק כשהיה נחוץ יותר מכל. תהליך סימון המזון כבריא או מזיק (ירוק או אדום) והפרסום הנלווה לתהליך היו התחלה טובה, אך אין להסתפק בכך.

חייבים לבנות מערך הדרכה נרחב ורב זרועות שיגיע עד אחרון התושבים. מערך זה חייב להתחיל ברשתות החינוך החל מגיל מוקדם (כהדרכת הורים), דרך שעות לימוד בכיתות היסודי והתיכון. בכיתות התיכון רצוי להפעיל את התלמידים ליזום ולהפעיל מיזמי אוריינות בריאותית בקהילה. במקביל, הכרחי להקים מערך סדנאות להורים צעירים, לתושבים בגילאי הביניים ולצאצאי הורים קשישים.

במהומת צחצוח החרבות של מחנות "כן נתניהו" ו"לא נתניהו", כמעט לא שומעים את מובילי המפלגות מדברים על היערכות מחודשת להבראת מערכת הבריאות הכתושה ומעוטת המשאבים.

תגבור משמעותי של המומחים לרפואת המשפחה יביא לכך שמשך הזמן הנדרש למפגש יעלה ל-20-30 דקות. במצב זה ניתן יהיה להעניק רפואה נכונה, להאזין בקשב מלא ואמפטי ולבדוק את המטופל ביסודיות

נאמר כבר בעבר כי השקעה של שקל במניעה שווה עשרות שקלים שיבוזבזו בטיפול אם לא תתבצע מניעה. הרבה לפני השקעת משאבים בהקמת בתי חולים נוספים ומחלקות אשפוז, חייבים ראשית להשקיע השקעה משמעותית בקידום חוסנם הבריאותי של תושבי המדינה, כדי שאם אפשר, לא יצטרכו להגיע לחדרי המיון ולמחלקות האשפוז. הכלים הנחוצים והמומחים המתאימים להדרכה כזו מצויים וצריך רק לדאוג להקצבת המשאבים. אם אכן יינקטו צעדים משמעותיים כאלה, ההתמודדות הבאה עם הקורונה או מגיפות אחרות תהיה יעילה יותר ותפחית תחלואה ותמותה.

תגבור משמעותי של המומחים ברפואת המשפחה בקהילה

השקעה שנייה בחשיבותה חייבת להיות בתגבור משמעותי של המומחים ברפואת המשפחה בקהילה. מספרם היחסי של חולים קשישים ומורכבים עולה משנה לשנה וכנגדם פוחת מספר הרופאים. לא ייתכן שלבדיקת מטופל יוקצו רק עשר דקות (ממילא עם ריבוי לחץ במסדרון, עשר הדקות הופכות פעמים רבות לארבע). תגבור משמעותי של המומחים לרפואת המשפחה יביא לכך שמשך הזמן הנדרש למפגש יעלה ל-20-30 דקות. במצב זה ניתן יהיה להעניק רפואה נכונה, להאזין בקשב מלא ואמפטי ולבדוק את המטופל ביסודיות. כך ניתן לפתור בעיות ללא צורך בהפניה מיותרת ליועץ (או לחליפין לקיים שיחה מקוונת להתייעצות משותפת עם המטופל והיועץ), כמו גם להשקיע זמן בחינוך לבריאות ולשינוי אורחות חיים ועוד.

מן הסתם, האמון שרוכש הציבור למערכת הרפואית יעלה ואיתו גם יכולת ההתמודדות עם אתגרי בריאות וחולי. אוטופיה? לא בהכרח, אם ראשי המפלגות יפעלו בכיוון זה.

נושאים קשורים:  ד"ר אלון מרגלית,  מגיפת הקורונה,  מערכת הבריאות,  אוריינות בריאותית,  דעות,  חדשות
תגובות
17.03.2021, 18:38

אמת לאמיתה. זאת הרפואה האמיתית. וכדי לכוון נכון את מדיניות הבריאות ואת שרותי הבריאות השונים יש למדוד קודם כל וכל הזמן -בריאות כפשוטה- (תחושת בריאות, עצמאות תפקודית) ולא -מדדי איכות- וכיוצא בזה.

18.03.2021, 08:02

קשה לשנות הרגלים , ראה עישון והשמנה. קל יותר לשפוך כסף.