ממונה הקורונה בחברה הערבית, איימן סייף, שוקל את המשך דרכו ב"מגן ישראל" בעקבות חילוקי דעות עם ה"פרויקטור", פרופ' נחמן אש, על אופן הטיפול הנכון במגיפת הקורונה ביישובים הערביים. כך דווח הבוקר (א') בגלי צה"ל. סייף אישר ש"עזיבתו עומדת על הפרק, אך אמר גם שעדיין איננה סופית ולפי דיווח של רוני לינדר ב"דה מרקר" הוא אמור עוד להיפגש היום עם פרופ' אש "כדי ללבן את הדברים".
עוד בעניין דומה
המחלוקת ביניהם היא בנושא הסגרים מוטלים על יישובים ערביים. בין השאר הוטלו סגרים לצד הגבלות נוספות על אום אל פחם, יפיע, נצרת, ריינה, מג'ד אל כרום, עראבה, כפר מנדא ועוד. שלשום הוחלט להגביל עוד יותר את חופש התנועה של תושבי היישובים הללו: היציאה מהבית בתוך השטח הוגבלה ל-500 מטר ממקום המגורים, במקום עד 1,000 מטר כפי שהיה בעבר.
אמש דווח בחדשות ערוץ 12 כי החברה הערבית נמצאת בעיצומו של גל קורונה גדול לפי נתונים של פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן ותלמידי המחקר חגי רוסמן ותומר מאיר. מספר המאומתים לנגיף ל-10,000 נפש בשבוע האחרון בקרב הערבים הגיע ל-16.8 - פי ארבעה לעומת החברה החרדית (4.2) ופי חמישה לעומת כלל החברה בישראל (3.5). הנדבקים הערבים אחראים ל-49% מהמאומתים החדשים בשבוע האחרון, כלומר פי 2.5 מחלקה היחסי של אוכלוסיה זו בישראל.
גם שיעור הבדיקות החיוביות בקרב הערבים הוא הגבוה ביותר - 6.5% - יותר מפי שלושה משיעור החיוביים בממוצע הארצי (2%) ויותר מפי שישה מהמגזר הכללי (1%). זאת, למרות שיש עלייה במספר הבדיקות המבוצעות בחברה הערבית.
פרופ' אש ביקר ביום ו' בנצרת ויפיע ואמר שם "המטרה שלנו מהביקור הזה היא להפוך אותן לירוקות בתקופת החגים (הנוצריים)". כמו כן טרח להדגיש שוב ושוב כי הסגרים הם "לא עונש אלא כלי להורדת התחלואה", אך נראה שלא הצליח לשכנע בכך את ראשי היישובים הערביים.
סייף, לפי הדיווח של לינדר, אמר כי לדעתו "לסגרים יש יעילות מוגבלת. זה לא הכלי הנכון להתמודדות עם התחלואה. בחברה הערבית יש התנגדות מוחלטת של ראשי הרשויות לסגרים. האפקטיביות של המהלך מוטלת בספק, התנועתיות בתוך היישובים בתקופת הסגר ובלי הסגר היא דומה. מי שמשלם את המחיר הם התלמידים".
תגובת פרופ' אש שנמסרה על ידי דוברות פרויקט "מגן ישראל": "ממונה הקורונה הלאומי פרופ' נחמן אש מכבד את איימן סייף ומאחל לו הצלחה על כל החלטה שיקבל באשר להמשך דרכו. פרופ' אש מוביל את הטיפול בקורונה בצורה המקצועית ביותר, תוך שימת דגש מיוחד על הסיוע לרשויות אדומות. במקרי תחלואה מובהקים, אין ברירה אלא לקיים סגר כדי למנוע את התפשטות התחלואה בתוך הערים שבסגר ובערים אחרות. זה לא עונש, זהו צעד נדרש לטובת בריאות הציבור עליו מסכימים כל אנשי המקצוע".