קורונה בישראל

ישראלים במשבר הקורונה: חסרי תקווה, מדוכאים וחרדים

מחקר שנערך על ידי חוקרים ממכללת תל חי ואוניברסיטת תל אביב בחן את רמות החוסן והדחק של הציבור בישראל לאורך משבר הקורונה. הנה התוצאות העגומות

ישראל במגיפת הקורונה. צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90

במהלך חצי השנה האחרונה, מאז החל משבר הקורונה בישראל, צוות משולב מהמרכז לחקר הדחק והחוסן במכללה האקדמית תל חי והחוג לניהול מצבי חירום ואסון מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב, חוקר באופן מתמשך את נושא ה"חוסן ודחק בימי קורונה" בקרב מדגם מייצג של החברה בישראל.

החוקרים ערכו שלוש מדידות אורך של נחקרים שענו על אותו שאלון: מדידה ראשונה נערכה בחודש מאי עם היציאה מהגל ראשון; מדידה שנייה בחודש יולי עם החרפת מצב התחלואה ותחילת הדיונים לגבי החמרת צעדי המנע על האוכלוסיה ומדידה שלישית נעשתה בימים האחרונים (14-12 באוקטובר) לקראת סיכום סגר שני מלא. המחקר בחן שינויים במדדי חוסן והדחק בקרב 804 משתתפים יהודים שענו על השאלונים בכל שלוש המדידות.

הממצא הבולט ביותר במחקר הוא הירידה המתמשכת והמשמעותית בממוצע החוסן הלאומי. לעומת זאת, החוסן האישי והקהילתי ירדו משמעותית ממדידה אחת למדידה שנייה, אבל נשארו ברמה דומה לזו של מדידה 2 גם במדידה 3. חוסן מתייחס ליכולת של בני אדם להתמודד בהצלחה עם אירועים קשים כמו אסונות, מלחמות וכו' ולחזור כמה שיותר מהר לחיי יום יום, לאחר שהאירוע הקשה או האיום הסתיים.

במדד המיטביות (wellbeing) - המידה בה הפרט מעריך את איכות חייו בתחומים השונים )משפחה, עבודה, חיי חברה וכו'), ממוצע המיטביות נמצא בירידה משמעותית לאורך שלוש המדידות ובעיקר בולטת הירידה ממדידה 2 למדידה 3.

במדד התקווה - המתייחס להערכה או לציפייה של הפרט "שהעניינים יסתדרו בעתיד", נמצא שממוצע התקווה ירד לאורך שלוש המדידות בצורה עקבית ומשמעותית; במדד המורל המתייחס למצב הרוח הכללי של הפרט בהווה ולו קשר הדוק עם תפקודו של הפרט בחיי היום יום כמו גם במצבי משבר שונים, ממוצע המורל נמצא בירידה לאורך שלוש המדידות, אולם הירידה מתמתנת ואינה משמעותית בין שתי המדידות האחרונות.

במחקר נמדדו תחושות דיכאון וחרדה ("עד כמה את/ה חש/ה הרגשת מתח בימים אלה?") והממוצע של תסמיני הדחק נמצא בעלייה משמעותית לאורך שלוש המדידות, כמו גם תחושות סכנה ("באיזו מידה את/ה מרגיש/ה שהחיים שלך בסכנה?") שעלו משמעותית בין המדידה הראשונה לשנייה, אך לא השתנו משמעותית בין המדידה השנייה לשלישית.

החוקרים ביקשו מהמשתתפים לדרג את ארבעה האיומים הבאים - איום כלכלי, בריאותי, בטחוני ופוליטי - ועד כמה הנחקר תופס את כל אחד מהם כמסכן אותו באופן אישי. ממוצע ארבעת האיומים עלה בצורה מובהקת בין המדידה הראשונה לשנייה ונשאר ברמה דומה במדידה השלישית.

החוקרים מסכמים כי לאורך שלוש מדידות אורך של אותם 804 משתתפים שביצעו את המחקר בתקופת הקורונה נראתה מגמה ברורה ומדאיגה למדי של ירידה במדדי החוסן, ובעיקר בחוסן הלאומי - הירידה הבולטת ביותר בין משתני המחקר -  ירידה באיכות החיים הסובייקטיבית,  ירידה ברמת התקווה והמורל, עלייה במדדי הדחק (חרדה ודיכאון) ותחושות סכנה.

לדבריהם, מגמה זו מצביעה על היחלשות הולכת וגדלה של יכולת ההתמודדות של החברה בישראל עם משבר הקורונה המתמשך. "בהנחה שמשבר זה, על כל היבטיו הנלווים (חברתי, פוליטי, כלכלי ובריאותי) לא עומד לחלוף בהקדם, הממצאים צריכים להדאיג את כולנו ומחייבים את מקבלי ההחלטות לחשיבה ולחשבון נפש.

במחקר השתתפו פרופ' שאול קמחי, ראש המרכז לחקר הדחק והחוסן במכללת תל חי, ד"ר הדס מרציאנו ופרופסור (אמריטוס) יוחנן אשל מהמרכז לחקר הדחק והחוסן ממכללת תל חי ואוניברסיטת חיפה, ד"ר ברוריה עדיני, ראש החוג לניהול מצבי חירום ואסון, בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

נושאים קשורים:  דחק,  קורונה,  חוסן אישי,  סטרס,  חדשות,  פרופ' שאול קמחי,  ד"ר הדס מרציאנו,  פרופ' יוחנן אשל,  ד"ר ברוריה עדיני
תגובות
 
אנונימי/ת
22.10.2020, 11:10

שוב נטפלים לחרדים!
לא מסוגלים לכתוב כותרת בלי שתכלול את המילה חרדים?
תעזבו כבר את החרדים לנפשם, נמאס !!!

אנונימי/ת
23.10.2020, 10:35

מה לעשות שהבידול הכי בולט של תת קבוצה בחברה הישראלית מתרחש כרגע אצלם, ולמרות זאת - ומסיבות פוליטיות - לא נוגעים בהם. לא עושים סגר דיפרנציאלי באיזורים אדומים חרדים, לא אוכפים אצלם כלום (אלפי דוחות בהפגנות לעומת הרבה פחות אצלם), מוסדות החינוך פתוחים מה שרבים מהציבור היו כמהים אבל נמנעים מפחד המגיפה והקנסות. במקום כל הזמן להגן, צריך להתחיל להפנים ביקורת ולהתמודד איתה באורח ענייני.

24.10.2020, 22:24

מה שקורה באכיפה בציבור החרדי זה האם-אמא אכיפה סלקטיבית
סיפורים הזויים

אנונימי/ת
24.10.2020, 22:38

הציבור נמנע מלפתוח מוסדות חינוך מפחד המגיפה והקנסות? מעניין שאת העסקים הוא לא נמנע מלפתוח מפחד המגיפה והקנסות. פשוט מאד: הציבור שולח את ילדיו לבתי ספר ממלכתיים, ולכן ידיו כבולות. אין לו יכולת לבחור אם לפתוח את בית הספר, כי בית הספר שייך למדינה.
גם רשתות החינוך הענקיות \'החינוך העצמאי\' ו\'מעיין החינוך התורני\' שמפעילות את מרבית מערכת החינוך החרדית, נמנעות מלפתוח אותה, משום שהן תלויות במדינה הרבה יותר.
אילו החינוך החילוני היה פרטי בהיקפים דומים לחינוך החרדי, ברור שהיינו רואים \'מרד מוסדות חינוך\' במידה כזו או אחרת, בדומה ל\'מרד העסקים\'.

אנונימי/ת
26.10.2020, 15:11

חברים, תעשו טובה לכולנו ומי שרוצה לעסוק בענייני חרדים / חילונים יתכבד ויעשה זאת במקומות אחרים, למה להרוס את הפורומים המרתקים שהיו כאן חודשים ארוכים? אולי תלמדו מאיווט ומלפיד שאת ההכפשות שלהם עושים במקומות אחרים.

28.11.2020, 22:00

איתך לגמרי , הם פעלו בידיעתם או שלא ע לפי המודל השבדי .חבל שהם לא הלכו עם זה עד הסוף ,.אם הם הרוויחו מזה ועד כמה התמותה אצלם באחוזים גבוהה יותר , למדנו שלא ,הם בטוח לא הזניחו ובודדו את הזקנים שלהם כפי שזה קרה אצל אלה ה\"לא חרדים\" יש האומרים (ששששששששששש) שהבדידות הורגת לא פחות מהקורונה

אנונימי/ת
23.10.2020, 11:29

לא עזרו ה750 ש\"ח של נתניהו.

זה אמנם לא כתב עת מדעי, אבל אולי דווקא משום כך ראוי להציג את הממצאים בצורה פחות מטעה, כלומר לכלול בציר האנכי את הסולם כולו (1 עד 6). רק כך נוכל להעריך מבחינה גרפית את שיעור הירידה/העלייה האמתי של המשתנים שנבדקו מעבר לזמן. התוצאות המובהקות סטטיסטית עשויות להתקבל גם עבור הבדלים שאין להם משמעות מעשית רבה, בגלל גודל המדגם.

אנונימי/ת
23.10.2020, 14:03

הזוי לחלוטין האם מישהו ראה או מצא אנשים מאושרים במגיפות ???
עוד שורה בקורות החיים של החוקרים שלא עוזרת לכלום.
המסקנה שלי: יש לעצור המגיפה ולהלחם בה רק אז האושר יופיע. צריך סבלנות אורך רוח ועידוד. הבעיה שיש הרבה גורמים שגורמים לכאוס, תקשורת, אנשי מדע - רופאים בעיקר, פוליטיקאים. מבזים ופוגעים במנהיגים שמנסים לשים סדר בכאוס. מבצעים עיצוב תודעה שהכל רע. אם מישהו כבר הרגיש טוב - סרסו לו את ההרגשה הטובה.

ברור שכן, אני אישית מכירה אנשים מאושרים בימים אלו. תמיד יש.

אנונימי/ת
26.10.2020, 15:11

חברים, תעשו טובה לכולנו ומי שרוצה לעסוק בענייני חרדים / חילונים יתכבד ויעשה זאת במקומות אחרים, למה להרוס את הפורומים המרתקים שהיו כאן חודשים ארוכים? אולי תלמדו מאיווט ומלפיד שאת ההכפשות שלהם עושים במקומות אחרים.