דעות

משבר הקורונה עשוי להשאיר מאחוריו מערכת בריאות ציבורית טובה מאי פעם

מציאות של הגבלות וסגר חייבה את מערכת הבריאות לפתח תפישת שירות הוליסטית של רפואה דיגיטלית והביאה להזדמנות חסרת תקדים שעשויה להשאיר אותנו עם מערכת בריאות מחוזקת ומותאמת לאתגרי העתיד

התחום של "רפואה מרחוק" ביצע זינוק דרמטי במערכת הבריאות בכלל ובקופות החולים בפרט.

גם אם זה עוד לא נראה באופק, בראייה ארוכת טווח עשוי משבר הקורונה עשוי להשאיר מאחוריו מערכת בריאות ציבורית טובה מאי פעם. מערכת בריאות שבפרק זמן קצר נכפה עליה לפתח יכולות טכנולוגיות ומיומנויות טיפוליות שבימים רגילים היה לוקח שנים להטמיע, הן בקרב כלל צוות המטפלים והן אצל ציבור המטופלים.

בימים אלה ממש חווה התחום של "רפואה מרחוק" זינוק דרמטי, במערכת הבריאות בכלל ובקופות החולים בפרט. קפיצת מדרגה שמצד אחד ממחישה כיצד מדינת ישראל פספסה עשור שלם של הזדמנויות להטמיע טכנולוגיות רפואיות בקרב מטפלים, אך מצד שני חושפת הזדמנות ייחודית שלאורך זמן כולנו צפויים להרוויח ממנה. אז מבלי להפחית בחומרת המצב, משבר הקורונה יוצר הזדמנות חסרת תקדים שיכולה להשאיר אותנו עם מערכת בריאות מחוזקת ומותאמת לאתגרי העתיד.

לאורך השנים התפתחו במערכת הבריאות, אם ביוזמת בתי חולים או קופות החולים ואם ביוזמת חברות וגורמים פרטיים, מגוון רחב של שירותי בריאות מרחוק. מהם בתחום האבחון וטיפול רפואי (מפגש דיגיטלי עם רופא מטפל המכונה(e-visit, ,ביצוע בדיקות בטכנולוגיה מתקדמת וכו')  פישוט של ביורוקרטיה (קבלת מרשמים לתרופות, בקשות לימי מחלה וכו') וכן בתחום הנגשה ושירות (משלוח תרופות עד הבית, לקיחת דם למעבדה ועוד).

אלה הם שירותים שכולם נמצאים על רצף הבריאות, אך רובם ככולם היו נקודתיים, שלא לומר עמדו בפני עצמם. לא אחת, קיבעון מחשבתי, טכנופוביה של צוותים מטפלים, מודלים כלכליים מורכבים ותת תקצוב הם שניצבו למול תפישת החדשנות ומוטיבציה אישית של מנהלים וקובעי מדיניות במערכת הבריאות. עם זאת, מגיפת הקורונה שפרצה לחיינו ושינתה את דפוסי החיים בישראל מקצה אל קצה החלה לשחרר חסמים שמנעו שגשוג דיגיטלי חיוני בתחום הבריאות.

מציאות של הגבלות וסגר היא שבפועל חייבה את מערכת הבריאות לפתח תפישת שירות הוליסטית של רפואה דיגיטלית. כאמור, ובשונה מהשירותים שהיו קיימים טרם תקופת המגיפה, מערכת הבריאות מפתחת יכולות ומיומנויות ייחודיות של רצף טיפולי ומענה רפואי וסיעודי שמתחיל ונגמר בביתו של המטופל.

(המאמר התפרסם לראשונה ב-ynet)

נושאים קשורים:  ד"ר עדי ניב יגודה,  דעות,  מערכת הבריאות,  רפואה מרחוק,  נגיף הקורונה,  מגיפת הקורונה,  סגר,  חדשות
תגובות
01.04.2020, 22:04

המטופל יושב מולך, לדבריו הוא חש בטוב, שולל תעוקה או קוצר נשימה, תיאבון שמור, מציין כי נוטל את האינסולין לפי הרשום ואכן, הידד! HbA1c=5.7 גם לחץ הדם מאוזן היטב! מצלמת המחשב אינה רואה את נעליו ודאי לא את בהונותיו הטמונות בהן, גם הוא לא חש שום כאב ואת העקצוצים שניכם מיחסים לנוירופטיה הסכרתית. כשיגיע לחדר המיון עם נמק של כל כף הרגל ייתכן ויהיה מאוחר מידי

אנונימי/ת
03.04.2020, 10:21

אכן נקודה מעניינת השאלה האם ניתן לעשות הפרדה בין בדיקות המחייבות מגע ישיר לבין בעיות אחרות

04.04.2020, 09:51

אף אחד לא טען שרפואה מקוונת תוכל להחליף את כלל ההיבטים ברפואה פרסונלית. כמובן שישנם מקרים בהם המטופל ייפגע ממחסור בבדיקה גופנית, באותה המידה שישנם מקרים שהמטופל ייפגע עקב המתנה ממושכת לתור ביקורת או נפילה באוטובוס בדרכו לתור. השאלה היא כמה עומס ניתן להוריד מהמערכת במידה ומנתבים חלק מהמפגשים למרחב הוירטואלי. אגב סכרת - דווקא האנדוקרינולוגים מובילים במעקב מרחוק עם התקני Libre ודומיהם, שמאפשרים מעקב גלוקוז יומי ללא הגעת המטופל למרפאה.