ביום שישי האחרון, 12 ביולי, חלק מנוע החיפוש גוגל כבוד לקרדיולוג הנחשב לחלוץ ניתוחי המעקפים, ה-By-Pass. בדף הכניסה הופיע "דודל" - הלוגו של גוגל - שבו נשתלו איור של לב ותמונתו של הרופא - ד"ר רנה חרונימו פבלורו (René Gerónimo Favaloro). הסיבה ל"דודל": אילו חי עימנו עתה היה חוגג את יום הולדתו ה-96. אלא שבשנת 2000, כאשר היה בן 77, שם קץ לחייו, מיואש מכך ש"קרן פבלורו" - מוסד רפואי שהקים בארגנטינה מולדתו ונועד גם כדי לסייע לחולי לב נזקקים לעבור ניתוחי מעקפים - קרסה במשבר הכלכלי העמוק שפקד את ארצו.
עוד בעניין דומה
פבלורו היה רופא כפרי בארגנטינה ולאחר מכן חוקר ומנתח ב"קליבלנד קליניק" שבו פיתח את ה-BPAS – ניתוחי המעקפים שהצילו חולי לב רבים. עוד כרופא בראשית דרכו הקדיש חלק גדול מחייו לשיפור איכות הרפואה באזור מגוריו, הרחק מהבירה. את התואר דוקטור קיבל בשנת 1949 באוניברסיטת לה פלאטה.
במקום להתמקד ולעשות קריירה ברפואת הלב, תחום שבו הצטיין עוד כסטודנט, החליט פבלורו לשמש כרופא כפרי בקהילה חקלאית קטנה. הוא החזיק במשרה זאת 12 שנים והקדיש ממרצו וידיעותיו לרפואה מונעת
אלא שבמקום להתמקד בשלב זה ולעשות קריירה ברפואת הלב, תחום שבו הצטיין עוד כסטודנט, החליט פבלורו לשמש כרופא כפרי בקהילה חקלאית קטנה. הוא החזיק במשרה זאת 12 שנים והקדיש ממרצו וידיעותיו לרפואה מונעת. הוא אף הקים בנק דם נייד, ראשון באזור נידח זה, ובנה חדר ניתוח שבו הכשיר אחיות כלליות וכירורגיות. את התקופה הזאת בחייו תיאר בספרו "זכרונותיו של רופא כפרי".
במקביל לא איבד את התעניינותו ברפואת הלב וב-1962 הגיע ל"קליבלנד קליניק", שם עבד לצד כמה מהרופאים המוערכים ביותר באותה התקופה, ביניהם פרופ' מייסון סונס, ווילם קולף ודונלד אפלר.
סונס תיאר אז פרוצדורה בשם רה-וסקולריזציה אצל מטופל שעבר אצלו ניתוח ב"שיטת וינברג" שבע שנים קודם לכן. הטכניקה הזו בוצעה באלפי מטופלים, אלא שד"ר פבלורו הבחין בתופעות הלוואי שלה - פקקת שלאחר הניתוח, ובעקבות זאת הופסק השימוש בה.
כך עלה הרעיון לשיטה חלופית וד"ר פבלורו הניח את אבן היסוד לביצועה: שיטה חלופית של רה וסקולריזציה עקיפה כדי לחבר חלקים של עורק סתום ולעקוף את החסימה. ב-9 במאי 1967 ביצע ד"ר פבלורו את ניתוח המעקף הראשון מסוג זה. המטופלת היתה בת 51 שאובחנה עם חסימה מוחלטת של שליש מהעורק הכלילי הימני.
ב–1968 שילבו ד"ר פבלורו ועמיתיו טכניקה של רה-וסקולריזציה עם החלפת שסתום לטיפול בהפרעה בחדרים, וביצעו את ניתוח המעקפים הראשון בעולם לחולה שלקה באוטם לב חריף. עד אותם ימים מחלת לב נחשבה למחלה סופנית
שמונה ימים לאחר מכן אישר פרופ' סונס באמצעות בדיקת אק"ג כי הניתוח היה מוצלח. עברו 20 ימים נוספים ואק"ג חדש הראה חזרה מלאה של העורק לתפקוד נאות.
ב-1968 שילבו ד"ר פבלורו ועמיתיו טכניקה של רה-וסקולריזציה עם החלפת שסתום לטיפול בהפרעה בחדרים, וביצעו את ניתוח המעקפים הראשון בעולם לחולה שלקה באוטם לב חריף. עד אותם ימים מחלת לב נחשבה למחלה סופנית.
בשנת 1971 חזר פבלורו לארגנטינה והקים את "קרן פבלורו" שנועדה לשמש כמרכז רפואי דומה ל"קליבלנד קליניק", עם פעילות שהתבססה על מחקר לצד הוראה ופעילויות קליניות. המרכז סיפק מנתחים מאומנים וציוד מודרני לטיפול בכל החולים, בין שיכלו להרשות לעצמם טיפול יקר שכזה או לא. בנוסף ייסד מערכת חינוך אינטנסיבית למנתחים ולקרדיולוגים מכל רחבי אמריקה הלטינית.
ב-29 ביולי 2000 הסתגר ד"ר פבלורו המיואש בחדר השירותים שבביתו הפרטי והתאבד ביריית אקדח ישירות ללב. הזעזוע היה כבד. בביתו נתגלו לאחר מכן שבעה מכתבים שהותיר אחריו. תוכנם הובא לידיעת הציבור הדרגתית, מאחר שהממשלה ניסתה להסתיר זאת. באחד המכתבים, שהופנה ישירות לנשיא ארגנטינה דאז פרננדו דה לה רואה, ביקר קשות את מערכת הבריאות הארגנטינית.
ד"ר דנטון קולי ממכון הלב בטקסס ספד לו: "איבדנו את אחד התורמים החשובים והמשמעותיים ביותר לתחום שלנו. אף על פי שהוא עצמו היסס מלשאת בתואר 'אבי ניתוחי המעקפים של עורקי הלב', הוא המנתח שצריך לתת לו את הקרדיט של החדרת ניתוח המעקפים הכליליים לזירה הקלינית"
באותם ימים קופות החולים הפסיקו להעביר את תשלומיהן לקרן וכך היא נקלעה לחובות ענק. הוא פנה לממשלה כדי שתיקח אחריות ותממן את חובות הקופות החולים, בעיקר את חובותיה של קופת החולים הממלכתית, אך הממשלה התעלמה מפניותיו ולא נענתה לבקשותיו. מצבה הכלכלי הקשה של הקרן רק המשיך להחמיר. הוא עצמו נקלע לחובות כבדים בנסיונו להצילה.
בהמשך הודיע בנוסח ברור שלא ניתן לפרשו אחרת כי החליט לשים קץ לחייו כיוון שחשב שזו הדרך היחידה שהגורמים הפוליטיים ידאגו למערכת הבריאות ולקרן בפרט. "אני עובר", כתב, "את אחד הרגעים הקשים בחיי. לקרן בעיות כלכליות קשות. בתקופה האחרונה אני ממש קבצן. עבודתי היא להתקשר ולדפוק על דלתות כדי לגייס סכום כסף אפילו קטן שיאפשר לנו להמשיך בעבודתנו".
ד"ר דנטון קולי ממכון הלב בטקסס ספד לו באתר המכון: "איבדנו את אחד התורמים החשובים והמשמעותיים ביותר לתחום שלנו. אף על פי שהוא עצמו היסס מלשאת בתואר 'אבי ניתוחי המעקפים של עורקי הלב, הוא המנתח שצריך לתת לו את הקרדיט של החדרת ניתוח המעקפים הכליליים לזירה הקלינית".
ועוד כתב ד"ר קולי: "כמנתח ייזכר ד"ר פבלורו על כושר ההמצאה והדמיון שלו, וכאדם שהביע באומץ גם את הדעות הבוטות על מולדתו ומתח ביקורת על הממשלה בתקופות האפלות - הוא ייזכר בחמלה ובחוסר אנוכיות.
"זכיתי להכיר את ד"ר פבלורו ולומר שהוא היה ידידי. הוא היה הראשון לשכנע את עולם כירורגיית הלב כי רה-וסקולריזציה ישירה היא דרך לא רק לשפר את בריאותם של המטופלים אלא גם להעניק להם הארכת חיים. למנתחי הלב וכלי הדם שהנחה והדריך סיפק אמצעים לשיפור הבריאות ואיכות החיים של אינספור חולי לב ברחבי העולם".
רנה פבלורו פרסם יותר מ-300 עבודות מחקר ברפואה וכן שני ספרים שעסקו בחקר חייו של חוסה דה סן מרטין, הגיבור הלאומי של ארגנטינה. הוא כתב גם שתי אוטוביוגרפיות ואת הספר "דון פדרו והחינוך" שבו הציג את מחשבותיו על החינוך ההומניסטי ופירט הצעות למחנכים. בספר זה הוא מתח ביקורת נוקבת על מוסדות הלימוד הפורמליים. "אלה", אמר, "אמורים לעורר את סקרנות התלמידים ולא לכבות אותה".
חובה גם לציין כי מאז 1994 הוכנסה לשימוש לצד ניתוחי המעקפים גם החדרת תומכנים (סטנטים) בהליך הצנתור. תחילה הוא בוצע רק דרך המפשעה וכיום גם יכולים לבצע זאת דרך הזרוע. כך פותחים סתימה ושומרים לאחר מכן על האזור מפני סתימה מחודשת.