בשנת 2006, למעלה מ־800,000 מבוגרים שוחררו מ־35 בתי חולים אוניברסיטאיים, ושני שלישים מהם טופלו באנטיביוטיקה. ערך זה מהווה הגדלה משמעותית לעומת המספר בשנת 2002.
במִדגם אחר, שהשתתפו בו 22 בתי חולים, גדל הטיפול בתרופה קארבאפנם (Cabapenem) באותן שנים ב-59%, והטיפול ב־Pipericillin tazobactam גדל ב-84%. הטיפול בוואנקומיצין התרחב אף הוא, ומשנת 2004 הוא נרשם יותר מכל תרופה אנטיביוטית אחרת. הסיבה לטיפול הנרחב בוואנקומיצין הוא שכיחות החיידק סטאפילוקוקוס, העמיד למתיצילין.
המחברים הדגישו, כי תרופות אנטיביוטיות מועטות בלבד נמצאות בשלבי פיתוח, וכי על הרופאים לטפל באנטיביוטיות הקיימות בצורה אחראית יותר. הם הוסיפו, כי יש לשפר את תוכניות בקרת הזיהומים ומתן האנטיביוטיקה – אסטרטגיה שתסייע במניעת התפתחותם של זנים עמידים חדשים
ערך: פרופ' איתן ישראלי
פורסם ב"הרפואה", ינואר 2009, כרך 148, חוב' 1
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
